טנטרה ומיניות מודעת כמרחב להתפתחות מואצת.
האם יש אמת בהבטחה הגדולה שנשמעת בשנים האחרונות בכל מה שקשור לעבודה הטנטרית ומרחבי המיניות המקודשת או שמדובר ב"אליה וקוץ בה"?
בשנים האחרונות מנחים/ות רבים וטובים, ובהם גם אני, מפרסמים את האפשרויות הרבות לריפוי דרך העבודה הטנטרית ומרחבי העבודה המינית לסוגיהם.
אולם, לצד ההצלחות הרבות של יציאה לחופשי מכבלי העבר והצמיחה המהירה של אנשים רבים שהגיעו וחוו את הקסם, ישנם גם צדדים אפלים ו/או שטחים עיוורים שבהם יש גם פגיעות או אתגרים שמביאים לתוצאה ההפוכה מההבטחה הגדולה שאנו מפרסמים.
בכל התכנסות שלי אני שולח את המאמר "טנטרה = סקס, האומנם?" ניתן לקרוא אותו בלינק:
https://www.masaot-halev.co.il/content.aspx?id=1054
במאמר אני מפרט על הצומת בתהליך ההתפתחות הטנטרית ואיפה נמצאת הצומת שבה צריך לבחור בין שני נתיבים, האחד יוביל לצמיחה בריאה ובטוחה והשני יוביל למרחב שיש בו רק התמקדות במיניות ובהמשך יוביל למרחב שיש בו פגיעות ריקנות וניצול.
במאמר הזה אני רוצה להרחיב יותר על עבודה נשמתית שלמה, למה אני לא מגדיר עצמי כאדם "רוחני" או "חומרי", ואיך אנו מנסים ליצור מרחבים להתפתחות מינית ותודעתית בטוחה יותר.
כדי להבין את מה שאסביר בהמשך חשוב להבין מהי טנטרה קודם ומה התהליך שטנטרה עברה לאורך אלפי שנים, ואנסה לתמצת את זה.
טנטרה היא סה"כ מילה שיש לה משמעות והמשמעות שלה היא מצב תודעה נשגב, שנחווה כהתאחדות והתרחבות אל המרחב או מישהו אחר. המתרגלים הטנטרים הבינו שכדי להגיע אל הטנטרה לא באופן ספונטני, צריך לתרגל עבודה עם אנרגיית החיים והזרימה של אנרגיה זו דרך צינור הצ'אקרות. מכאן התפתחו זרמים ודרכים שונות לתרגול מיטיב זה, שעליו מתבססות אמונות זרמים ודתות שונות שבהן ניתן למצוא אלמנטים מהטנטרה.
אושו הבין את עוצמת הריפוי שבטנטרה וחיבר אותה עם דרכי ריפוי מהמערב ויצר את הטנטרה תראפיה שהתפתחה לכל מיני דרכים ומיושמת היום בצורה נרחבת.
מכאן ניתן ללמוד ולהבין שההגעה למצב התודעה הטנטרי בעצם מחברת את החלקים השונים בגופים הרגשיים, הפיזיים והאנרגטיים, ובכך הופכת את העבודה הטנטרית ונגזרותיה לדרך היחידה כמעט שעובדת לא רק עם הרוח והצ'אקרות העליונות, אלא גם עם החומר, המיניות והצ'אקרות התחתונות ומחברת ביניהם ויוצרת קשר הדוק והרמוני, ובכך גם מביאה לריפוי.
מתוך ההבנה הזאת אני לא מגדיר את עצמי כאדם רוחני, על אף שזו ההגדרה הרווחת לא.נשים שעושים עבודת התפתחות, וגם לא כאדם חומרי על אף שאין הגדרה רווחת לא.נשים שמתעסקים רק בחומר ובמיניות.
ההגדרה שתהיה תואמת לאדם שעובד בצורה מלאה עם כל החלקים שלו היא "גוף-נפש". אולם גם הגדרה זו, כפי שהיא נתפסת במרחבי ההתפתחות, אינה כוללת עבודה עם המיניות והאנרגיה המינית ולכן גם בה אני נמנע מלהשתמש.
עד שתמצא מילה מתאימה לתיאור המשמעות, פשוט אתאר את עצמי ושכמותי כא.נשים שעובדים עם כל החלקים של עצמם.
ואיך כל מה שרשמתי קשור לפתיח של המאמר והצדדים האפלים והעיוורים של עבודה טנטרית ומיניות מודעת?
בשנים האחרונות מחלחלת ההבנה ונופלים אסימונים להרבה א.נשים שעושים עבודה "רוחנית" עם הצ'אקרות העליונות שמשהו חסר להם. במקביל יש התעוררות רבה גם אצל א.נשים "רגילים" שרוצים לפתח את התחום המיני בחייהם ומבינים גם שמשהו חסר להם.
בחיפוש שלהם אחרי דרך התפתחות הם נתקלים במרחבי הטנטרה והמיניות המודעת וההבטחה הגדולה, שמפורסמת בכל פינה, וצוללים פנימה מבלי לדעת את הצדדים האפלים והמקומות ה"עיוורים" שבהם יש סכנה, מפח נפש ולפעמים אף פגיעות.
חשוב להגיד שכל תחום הטנטרה והמיניות המודעת, שעובר גדילה מואצת בשנים האחרונות, הוא עדיין תחום חדש והלמידה היא תוך כדי הליכה. על אף מסורת בת אלפי שנים, המסורת לא תואמת את השדה הפגוע של המיניות האנושית, ועד לא לפני שנים רבות הייתה משהו שנלמד באופן סודי ואיזוטרי מאוד. הגדילה המהירה של התחום בכל רחבי העולם לא גדלה בהתאמה ליצירת אתיקה וכללים שיעשו סדר ויתנו מרחב בטוח בצורה מלאה ככל הניתן לצועדים בדרך.
לכן כפי שעבודה עם הצ'אקרות העליונות בלבד מביאה לרוב לניוון של מיניות האדם והטבעת סטיגמות שונות לגביה, כך גם עבודה שמתרכזת בצ'אקרות התחתונות בלבד תגרום לניוון של הקשר עם הצ'אקרות העליונות.
לעומת עבודה עם הצ'אקרות העליונות בלבד שאולי תביא לניתוק מהמיניות היא לא בהכרח תביא לפגיעות, מכיוון שעבודה עם הלב, הצליל, האינטואיציה והמיינד מביאה למודעות גדולה לעצמנו ולסביבה.
אולם עבודה שמתמקדת רק בצ'אקרות התחתונות לאורך זמן תוביל לריקנות וניתוק מהלב וייתכן שתגיע למרחבים של אנוכיות פגיעה וניצול של עצמנו ושל אחרים.
מדי פעם באירועים בהם אני משתתף, וגם אחרי, פונים אלי א.נשים עם סיפורים על הצפות רגשיות, זיכרונות מודחקים של פגיעה שעלו ותחושות שונות בגוף של רעד וחוסר שקט.
לכאורה עבודה מינית טנטרית מכוונת לעורר חלקים אלו, על מנת לעבוד אתם ולשחרר אותם מהתודעה והישות שלנו.
אולם מה קורה כשאין את הכלים להתמודד עם הדברים שצפים?
מה קורה כשאנחנו לא יודעים בכלל לזהות מה קורה לנו ונכנסים לסחרור רגשי או דיכאון?
מה קורה כאשר הריגוש נגמר ונשארת ריקנות וכמיהה לעוד ריגוש ואיננו יודעים לדאוג לעצמנו לחום וחיבה?
מה קורה כשאנחנו בטעות מחליפים חופש וריגוש מיני במערכות יחסים רגשיות אמיתיות ולא שמים לב לכך?
מה קורה כשאיננו יודעים לאמוד את טיב הכוונות של מי שמולנו ונשארים חשופים ופגועים?
לתחום הטנטרה יש לא מעט צדדים אפלים ועיוורים ואנחנו - מנחים, מפיקים ומטפלים וא.נשים שאכפת להם מודעים לכך ומנסים ליצור יותר ויותר מסגרות ומרחבים להתפתחות מינית תודעתית בטוחה.
כפי שאמרתי הדרך עוד ארוכה ויש עוד הרבה ללמוד וליישם ומה שמוביל אותנו זה הריפוי האדיר שכן קורה ותמיכה גם באותם מרחבים שזקוקים ליותר "תאורה" על מנת שלא ניפול בהם.
