צרו קשר
סגור

נשים, ויברטורים והמכה ה-11 של המאה ה-21.

נשים, ויברטורים והמכה ה-11 של המאה ה-21.
מה הקשר בין ויברטורים לאיבוד החשק המיני? איך זה קורה? ומה יש לטנטרה להציע?
העידן המודרני והעידן החשמלי שקיבלו תאוצה במאה הקודמת, הביאו לנו שלל המצאות ושכלולים מבורכים יותר וגם פחות.
כמו כן בחסות המודרניזציה והחשמל החל העידן התקשורתי ואתו שלל מידע שתרם למהפכות רבות בתפישות החיים השונות.
אחת המהפכות החשובות היא שחרור מיניות האישה מכבלי העבר הצדקני המכווץ שהונחל לנו על ידי דתות שונות ואף על ידי תפישות מדיניות שונות.
רבות נכתב וסופר על הדיכוי המיני בכלל והנשי בפרט, אולם אין זה המקום לעסוק בזה.
הפעם אני רוצה לדבר על אחד מתוצרי הלוואי של אותה מהפכה שיצרה חרב פיפיות לנשים רבות שמגיעות עם הנזקים של המהפכה הזו.
המהפכה המינית הביאה איתה חופש מיני ופתחה פתח להרבה חוויות וריגושים, שנות השישים העליזות ומהפכת ילדי הפרחים חלחלו אט אט לרחבי העולם ותנועות כאלו ואחרות צצו עם השנים, והמיניות החלה לצאת ולפרוח, בד בבד החלה גם תעשיית צעצועי המין לפרוח ועל דגלה, ובשם החופש המיני, חרטה שלכל אישה מגיע אביזר מפנק, למה להיות תלויים בגבר עם אפשר גם לבד!?
לכאורה זה מבורך, נשים רבות החלו לחוות את עצמן ולבד ושיחררו עצמן מהתלות הגברית והחלו לענג את עצמן עם שלל אביזרים שונים מגוונים ורוטטים, נשים שהיה להן קושי בלהגיע לאורגזמה קיבלו מכת רטט לדגדגן והשער לאורגזמה נפתח.
היום כמעט לכל אישה בעולם המערבי יש ויברטור מסוג כל שהוא, קודש הקודשים מחכה נסתר בפינה בארון לרגע המיוחל שבו יעניק למלכתו את השחרור האורגזמי המיוחל.
ובאמת מה רע בזה, ומה רע באורגזמה מדי פעם?? הרי מחקרים רבים מצביעים שאורגזמה זה דבר מבורך, זה משחרר, מרגיע, מזרים הורמונים וכו' וכו' .
יהודית רביץ שרה את השיר באה מאהבה וש""רואים עליה שהיא באה מאהבה...""
אז מה רע באהבה עצמית? מה לא עובד פה? ואיך זה שלמרות ההבטחה המודרנית קורה משהו הפוך ונשים שמשתמשות בצעצועים הרוטטים לאט לאט מאבדות את החשק למין ובמקרים חריגים כבר לא מצליחות להגיע לאורגזמה גם עם הצעצוע הכי חדשני ורוטט שיש בשוק.
לפני זה אולי כדאי להפריך איזה מיתוס על אוננות נשית וזה שנשים לא מאוננות, ואוננות זה רק נחלתם של גברים חרמנים וסוטים!
אוננות נשית חיה וקיימת, ובאותן ממדים של אוננות גברית, אפילו עם אותו צורך לפורקן, ואף התמכרות נשית לאוננות יום יומית, אבל זה בהרחבה במאמר אחר.
אז העידן החדש הביא איתו כאמור חופש פעולה וחופש מיני, ויחד עם זה גם עלו אחוזי הרווקים והרווקות, מה שהגביר והעלה את קרנם של הויברטורים עוד יותר, כי למה להתפשר על סטוץ לא טוב אם אפשר בהינף יד לקבל אורגזמה רוטטת ללא מאמץ?
אף יד או איבר גברי לא יגיע לרמת הרטט שמגיעים המכשירים הללו, ובנוסף אפשר לדייק אותם לנקודה הנכונה ושיישארו שם ללא הפסקה, הם זמינים וצייתנים וכל מה שדרוש להם זה חשמל.
גן עדן בהישג יד :-)
ובכל זאת ולמרות זאת, יותר ויותר נשים שיש להם את הצעצועים המופלאים הללו, נשים חזקות ועצמאיות, מאבדות את התחושה ביוני[ואגינה] ובדגדגן וככל שמעלים את איכות הצעצוע ורמת הרטט כך גם התחושה נעלמת ומתקהה.
וכך עם כל החופש והשחרור המודרני, גם שכבר מגיע גבר ויש זוגיות משהו במיניות לא עובד, אין תחושה, קשה להתחבר למיניות ולהרגיש עונג והאורגזמה הופכת חמקמקה מאי פעם.
איך זה קורה? כמה גורמים :
המהפכה המינית יחד עם שחרור האישה מה"תלות הגברית" באורגזמה עדיין לא פתרה את החשש מהמין הגברי ובמקום ללמד מיניות מקודשת ואת מעשה האהבה שמה פלסטר בדמות אוננות וויברטור על הפצע המדמם הזה, ולא הרחיק הרגע שגם הפצע הזה ייפתח שוב, הפלסטר הזה, על אף שהיה חלק הכרחי מהתהליך, יצר עוד תחושת ריחוק וניתוק של האישה מהנקביות והנשיות שלה ולא העניק לה את החיבור המיוחל והכה נדרש לכל אישה באשר היא.
אוננות ואוננות עם ויברטור כשהיא נעשית לצורך פורקן היא עלולה להיות ממכרת וכמו כל דבר שממכר רוצים ממנו עוד ועוד, וככל שרוצים עוד סף הריגוש עולה וצריכים "חומר" יותר חזק ויותר חזק.
ולאט לאט עם עליית המדרגה של הריגוש, היכולת להרגיש דברים עדינים יורדת וקהות מתפשטת ביוני ובעיקר בדגדגן.
זווית נוספת לנושא היא שהשימוש באביזרים הרוטטים הוא מאוד נקודתי ומטרתי וזה כאמור שייך לאספקט הזכרי וזו אינה דרכה של הנקביות, וכשהשימוש הופך לאינטנסיבי הקשר לרגש הולך לאיבוד ומתחילה להיווצר ריקנות שיחד עם הקהות תגרום לאובדן התחושה והחשק המיני.
טילופה שהיה אחד ממוריה הגדולים של הטנטרה טבע את המשפט : "הבעיה אינה בעונג אלא באחיזה".
כאשר מתמקדים רק באורגזמה ובשחרור הרגעי, החיבור לתחושות הנקביות העמוקות הולך ונעלם, החיבור לגוף הולך ופוחת עד למקרים קיצונים של איבוד תחושה מוחלט.
התמקדות באורגזמה שנגרמת מאביזר טכני ללא מגע אוהב של בן זוג או אפילו של עצמנו, עונג ללא רגש, עונג שמשמש תחליף לפורקן של לחצי היום יום, כל אלו יביאו במוקדם או מאוחר לקהות, ניתוק ואובדן תחושה אורגזמית.
ומכיוון שאנו יצורים אורגזמיים, כאשר החיבור לאנרגיות האלו אובד לנו, מתחילה נבילה וקמילה של הגוף האנרגטי שבהמשך ישפיע על הגוף הרגשי ועל הגוף הפיזי.
מכירים את הנשים והגברים הללו שרואים עליהם שהם זקוקים ל"זיון" טוב או "מעשה אהבה" בשפה הרוחנית, אחת מהסיבות לקמילה הזו היא אובדן התחושה שכתבתי עליה למעלה.
ומכירים את הנשים והגברים שפתאום עולמם זורח? אלו אותם א-נשים שגם אם לרגע, נגעו בחיבור למהות האנרגטית שלהם על ידי מעשה אהבה מלא שיש בו מגע אוהב ואנושי ואשר האורגזמה לא נבעה מכפייה מכנית אלא מהתמסרות לאנרגיה האורגזמית שקיימת בכל אחד ואחד מאיתנו.
ואיך כל זה קשור לטנטרה, ובמה אפשר להיעזר בטנטרה כדי להחזיר את התחושה והתשוקה?
הטנטרה היא דרך מיוחדת שהתרגול שלה מוביל להארה, עם הזמן הבינו שהתרגול הטנטרי משפיע על רבדים רבים בחיינו, וכך גם נוצרה הטנטרה תרפיה שאת רובה העניק לעולם אושו המאסטר מפונה.
הטנטרה היא גם אחת התורות היחידות שמשלבות את האנרגיה המינית כחלק מהעבודה והתרגול היומי, ואינה מפרידה ומדחיקה רובד חשוב זה של חיינו, ובכך בעצם בטנטרה יש מענה שלם להוויה האנושית והגופנפש שאנחנו.
עבודה טנטרית מלאה משלבת ותומכת באיחוד של שלושת הגופים שלנו : הפיזי, הרגשי, והאנרגטי, ע"י נשימה צליל ותנועה.
שילוב של מדיטציות, נשימות, ותנועה מעולם הטנטרה יחזירו את התחושות לקדמותם ויאפשרו לאישה לזרוח מחדש ולהיות הפרח המופלא שהיא באמת.
חשוב לי להדגיש שמיניות בשילוב אביזרים זה לא דבר רע ואף יכול להיות מענג ומשעשע, אולם הכוונה ותשומת הלב שמאחורי המעשה חייבים להיות מדויקים על מנת לא ליפול למדרון הקהות ואובדן התחושה, ודבר נוסף הוא שהתהליך של הקהות לוקח כמה שנים ולכן הוא כל כך חמקמק וממכר ועד ששמים לב כבר זה מאוחר מדי.
בברכת ימים טובים ורגועים,
דוד כהן צדק.